דקארט — על הקוגי טו | 263 מטילים ספק בחלום, הוא נראה לנו ממשי לחלוטין . ומאחר שגם העולם סביבנו נראה ממשי, מנין לנו שאין הוא חלום ? ( 3 ) אם נניח לרגע שיש אפשרות — אפילו סיכוי קל שבקלים — שקיים שד כול-יכול כלשהו שמוליך אותנו שולל, איך נוכל להיות בטוחים במאה אחוז בכל דבר שהוא ? הרי ייתכן שה"מציאות" אינה אלא מטריקס, חלק מ"המופע של טרומן", הדמיית מחשב או טריפ בנוסח "פחד ותיעוב בלאס וגאס" . איך אפשר להבדיל בין אלה ובין המציאות ? הצהרת הקוגיטו היא פתרון קצר ויפה לקושיות האלה . דקארט טען שגם אם הכול אינו אלא מעשה רמייה של שד מתעתע ומרושע, עדיין יש משהו שהוא יעד הרמייה, משהו שמרומה . עצם העובדה שיש לנו ספקות, שאנחנו מסוגלים לפקפק במציאות, מלמדת על קיומו של דבר מה חושב . השד אינו מרמה את עצמו אלא דבר אחר — והדבר הזה, טען דקארט, הוא מה שאנחנו קוראים לו "אני" . מאחר שיש מחשבות, אפילו מחשבות ספקניות, בהכרח יש משהו שחושב אותן — משהו חושב שנקרא "אני" . איזה טיעון פילוסופי יפהפה ! יש מי שמתחו עליו ביקורות ( ראסל וסארטר, למשל, למי שרוצים ללמוד עוד ) , אבל בכל פעם שאני חושב עליו, אני מחייך לעצמי חיוך ק...
אל הספר