דה בובואר — על האמהות | 219 אבל "אינסטינקט האמהות אינו אלא מיתוס", כתבה דה בובואר . נשים בוחרות להיות אמהות . לדעתה, אישה שבוחרת להיות אם מגדירה את עצמה מחדש ביחס לילדהּ . היא עושה זאת מפני שהדבר מעצים אותה ומעניק לה את החירות לשלוט בילדיה . התחושות האלה נשללו ממנה תחילה בידי הוריה, אחר כך בידי בעלה ובהכללה בידי החברה . כל זהותה נשאבת לתוך היותה "אם", וחלומותיה וחירותה מוקרבים על מזבח המיתוס של האם הטבעית . המציאות הזאת עלולה לבוא לידי ביטוי בדרכים לא נעימות . אֵם עלולה להשתמש בילדיה בתור תחליף לחייה שלה "כמו שיכלו להיות" ולחיות חיים חלופיים כמין מפעילה של תיאטרון בובות . עם הזמן היא עלולה לנטור להם טינה על שהיו הגורם לחייה המוגבלים ולנהוג כלפיהם באכזריות ובכעס . היא עלולה להנהיג כללים שרירותיים רק כדי לשוב ולזכות בהרגשת הכוח והחירות שנגזלה ממנה . יתר על כן, האמהות היא תמיד זהות קצרת מועד . בסופו של דבר הילדים תובעים את חירותם ואת עצמאותם, ואילו האם מנסה לא פעם למנוע זאת באמצעות התנהגות מחניקה ודורסנית . לכן "אסור לילד להיות קצה האופק של האם" . האמהוּת היא דבר מורכב, ודה בובואר מכירה ב...
אל הספר