קוּן — על שינויי פרדיגמה | 191 יש גם חריגות שקשה יותר להסביר, אבל מאחר שמדובר במקרים יחידים, חד- פעמיים, מתעלמים מהן . עם זאת, מפעם לפעם קורה שהחידות הולכות ומצטברות ואי-אפשר עוד להתעלם מן החריגים . או אז מתרחש "שינוי פרדיגמה" . בזמנים שכאלה הקהילה המדעית נאחזת לרוב בעקשנות בפרדיגמה השלטת ואינה מוכנה להודות שיש בה פגמים . המדע מקבל את הפרדיגמה החדשה בחירוק שיניים . לכן המהפכנים והגאונים שיוזמים את השינוי הם לא פעם מדענים צעירים, יוצאי דופן, שניחנו בתבונה חריפה המאפשרת להם לחשוב מחוץ לפרדיגמה . איינשטיין, לדוגמה, היה רק בן 26 כשגילה את תורת היחסות ! השאלה המתבקשת היא אם מדע כלשהו יכול להיחשב "אמיתי" או "נורמלי לשעתו" בלבד . עוד לפני קון טען קרל פופר שהמדע לעולם אינו "אמיתי" אלא תמיד כזה ש"עדיין לא הופרך" . אבל קון ביקש להרחיק לכת עוד יותר . לדעתו, ייתכן שהמדע יגיע לכלל "נורמליות קבועה", ואיש לא יצליח עוד לקרוא תיגר על הפרדיגמה, אם כי גם אז לא יהיה המדע "אמיתי", אלא רק מערכת שבני אדם אינם יכולים עוד לחשוב מחוצה לה . המדע אינו מחוסן אפוא מפני טעויות . יש בו סוגיות שנויות במחלוקת ואירעו בו...
אל הספר