דרידה — על המילים | 181 ואת מקצתם לא . הטענה היא שאיננו יכולים להניח את קיומה של משמעות יציבה, קבועה, אחידה, לנו ולכל אדם אחר . ל"עץ" יש משמעות שונה בעיני בוטנאי, אמן וחסיד דת הוויקה . אפשר לעשות פירוק ( דקונסטרוקציה ) כזה לכל מונח בשפה . דרידה כינה את הרעיון הזה "סינכרוניות" — כל מילה משובצת בתוך מבוך מסועף של מושגים אחרים השזורים אלה באלה . למרות כל זה, לבני אדם יש הטיה "לוגוצנטרית", והם מעמידים פנים שלמילים נודעת משמעות קבועה או שאינה משתמעת לשתי פנים . אנחנו מדברים ומתווכחים כאילו ידוע לכול בדיוק מה כוונתנו בכל מילה שאנחנו אומרים . אבל הלוגוצנטריזם מחטיא לחלוטין את אופן פעולתן של המילים . "אין כלום מחוץ לטקסט", כתב דרידה, כלומר למילים יש חיים משלהן ואין תשובות מוחלטות "שם בחוץ" . אין "עץ" יחיד שכולנו מתכוונים אליו . כל המילים הן סמלים ודימויים . פילוסופים רבים, מתומס הובּס והפוזיטיביסטים הלוגיים ועד גוֹטלוֹבּפרֵגֶה, ניסו לטהר את השפה מכפלי המשמעות וליצור כלי טהור יותר, אבל לדעת דרידה מדובר בברכה לבטלה . השפה היא רוח רפאים גחמנית וחמקמקה, המובנת בדרכים מסתוריות, ואנו יכולים רק לקוות...
אל הספר