שלי — על מדענים מרושעים | 177 ( להגברת יעילות המנועים ) ואחר כך את הגז פריאון ( CFC ) , ששיפר את טכניקות הקירור . התברר שהדלק שהמציא רעיל לבני אדם ושהפריאון פוגע בשכבת האוזון . בשתי ההמצאות היו למידג'לי כוונות טובות ( על כל פנים מבחינה מסחרית ) , אבל הוא לא ראה את ההשלכות שלהן בעתיד . המצאות מדעיות עשויות להביא תועלת רבה לאנושות, אבל עלולות גם לחולל נזקים עצומים . השאלה היא באיזו מידה אפשר להטיל את האשמה על המדענים . בקצה אחד של הוויכוח עומד פריץ האבֶּר, שפיתח בכוונה תחילה ובידיעה ברורה את גז החרדל ששימש בחפירות במלחמת העולם הראשונה . בקצה האחר ניצבים מדענים כגון רוברט אופּנהיימר, שידע מה יהיו ההשתמעויות של פצצת הגרעין, שקל את הסוגיות המוסריות הכרוכות בכך והכריע בעד ייצורה . ב- 2001 התברר לשני מדענים אוסטרלים, אשר עסקו בפיתוח נגיף אבעבועות מלאכותי לעכברים, כי אותו נגיף מסוגל להדביק גם עכברים מחוסנים . מאחר שהזן שפיתחו היה קרוב לנגיף האבעבועות השחורות שפוגע בבני אדם ( והיה עלול לשמש נשק ) , הם התלבטו אם לפרסם את הממצאים שלהם . באיזו מידה היה פרנקנשטיין אחראי למעשיו של היצור שברא ? האם א...
אל הספר