ר וּסט — על זיכרונות לא רצוניים | 169 חלקים ממנו בלבד, מספרים על חוויית קריאה שונה בתכלית ממה שאנחנו חווים ּ היום בקריאת רומן . אחד הצדדים המרתקים של הספר הוא הדברים שהוא אומר על הזיכרון . פרוסט מבדיל בין "זיכרון רצוני" — הדברים שאנחנו בוחרים לזכור, כגון מה אכלנו אתמול בארוחת הבוקר — ובין "זיכרון לא רצוני", שמופיע כמו אורח לא קרוא . הזיכרונות הלא רצוניים עזים מאוד, והופעתם הפתאומית הולמת בנו לעתים כמו מקלחת קרה . יש בספר פסקה מפורסמת על אכילת עוגיות מַדלן ושתיית תה . החוויה הזאת מטילה את פרוסט אל העבר, והמציאות מתעוותת בבת אחת כמו שינוי סצנה פתאומי בסרט . "מצבי תודעה אחרים נמוגו ונעלמו", כתב פרוסט, ופתאום הוא חזר והיה ילד, שיושב בחדרה של דודתו לֵאוֹני בבוקר יום ראשון, אוכל את אותן עוגיות ושותה את אותו תה . מאלף שפרוסט כותב, "מראה המדלן הקטנה לא הזכיר לי כלום עד שלא טעמתי ממנה" . כמו לכולנו, אין לו שליטה ברגע הזה, ואין הוא מבין למה ואיך הוא נגרם . כולנו מכירים את הסתערותו הבהולה של הזיכרון הלא רצוני . ככל שאנו חיים, נדמה לנו יותר ויותר שזמננו עלי אדמות עשוי מסדרות של אפיזודות ולא מסרט מ...
אל הספר