אורוול — על דוּחֶשֶב | 165 ולקבל עמדות וטיעונים המנוגדים לשכל הישר : מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות ובערות היא כוח . אבל אין מדובר בשטות לא סבירה של דיסטופיה בדיונית — הדוחשב נפוץ מאוד בכל מקום, וגם הפילוסופיה אינה פטורה מאשמה . העמדה המקובלת היום היא להכחיש כל "אמת אובייקטיבית" או "עובדה אוניברסלית", ובמקומן לדבר על "החוויה שלי" . ב-" 4891" הנבל הראשי, אובריאן, אומר לגיבור, "כשאתה . . . רואה משהו אתה משער שכל האחרים רואים את אותו הדבר . אבל אני אומר לך, וינסטון . . . שהמציאות אינה קיימת מחוץ לנו . היא קיימת אך ורק בשכל האנושי" . אין מדובר עוד בסיוט שולי פרי דמיונו של אורוול, אלא בנרטיב התקני של תקופתנו . זהו "חֶשֶביַחַד" ( groupthink , עוד מונח שטבע אורוול ) בגרסת ימינו . המסקנה מכל זה, כמו שמסביר אובריאן, היא שאת "האמת שלנו" אפשר להמציא, להשפיע עליה ואפילו לכפות אותה עלינו . ברגע שניתקנו את הקשר עם אמת מידה אובייקטיבית או עם ערך "אמת או שקר" עצמאי, אין מה שיעצור בעד רשות רבת-עוצמה, זדונית ומניפולטיבית ליצור כל "אמת" שהיא רוצה בה . אם האמת אינה אלא כלי בידי האדם, כי אז היא כלי נוסף ש...
אל הספר