הֶגֶל — על רוח ה עולם | 121 אותו עד תום עלינו לראות את הסיפור מרובה הקשרים שהביא אותו הנה ברגע הזה . עלינו לראות את המדפיסים שיצרו אותו, את המוציאים לאור שקיבלו אותו, את הסופר יפה התואר שכתב אותו, את המוסדות שקנה בהם את השכלתו, את הוריו שעודדו אותו ועוד ועוד . . . אם נעשה זאת לכל עצם, בכל מקום, אולי נתחיל להבין את טבעה של רוח העולם, שהיא כמעט אינסופית . המילה "רוח" ( geist , במובן של נפש ) אינה מיטיבה לבטא את הרעיון, אבל רוב הפילוסופים דבקים במושג "רוח העולם" כמו שהוא . רוח העולם היא הכוליות של כל הדברים, שאנחנו איננו אלא חלק אחד ממנה . היא הרשת המצויה בכול ומחברת את כל הדברים . כל רוח או נפש סופית — שלכם, שלי ושל כל אדם אחר — ממלאת תפקיד זעיר ברוח העולם ודוחפת אותה הלאה בכוח קטן מאוד, אבל חיוני . הגשמה עצמית, זהות והשתייכות הן תולדת ההכרה שלנו במָקום שאנחנו תופסים ברוח העולם . הגל ידוע בכך שהוא מדגיש את הציבורי, הקהילתי והחברתי לעומת האישי, הפרטי והמופשט . אם נבין שאנחנו חלק מרוח העולם, הוא אומר, נשאף להתמזג יותר זה בזה . כשנראה את העבותות המרתקים אותנו זה לזה נוכל להתחיל להתמקד במשות...
אל הספר