מרקס — על מלחמת המעמדות | 117 אבל רוצים גם רמת חיים שעולה בקנה אחד עם רמת חייהם של הבורגנים ( מעניין לציין שמרקס חשב שלא תמיד הבורגנים עשירים ולא תמיד אנשי הפרולטריון עניים, אם כי זה המצב בדרך כלל ) . ברור אפוא ששתי הקבוצות האלה נעות במסלול התנגשות, מפני שמטרותיהן מנוגדות לכאורה . זאת הסיבה, לדעת מרקס, ל"מלחמת המעמדות . " אין מדובר בקרב אלים של ממש, אלא בעיקר במאבק בין-מעמדי על רעיונות ועל שליטה אינטלקטואלית ( לאמיתו של דבר, מרקס תמך כל חייו בדמוקרטיה ) . הקפיטליזם, הוא ציין, תפס את מקומה של השיטה הפיאודלית וביטל את יחסי החובה ששררו בין אדון למשרתיו או בין החייב לבעל החוב . בעולם הקדם-מודרני, למרות פגמיו ( הרבים ) , שררו קשרי אנוש . עכשיו לא נותרו אלא סטטיסטיקה מנוכרת ותאוות בצע . הכלכלה והייצור נעשו קרים, מרוחקים ומופעלים בידי פקידים . ומאחר שהבורגנות היא שמחזיקה בכוח באמצעות בעלותה על אמצעי הייצור ( ועל ספינות תותחים ) , היא שקובעת את כללי המשחק, ובראשם העיקרון שהכסף והרווח מנהלים את העולם . ואולם, הוא המשיך, אם יבין הפרולטריון כי האמונה שלפיה בני אדם הם סחורה לכל דבר היא מיתוס זדוני...
אל הספר