מונטן — על הפניית הרגשות לכ תובת הלא נכונה | 105 שולל" ו"מוצאים מושא כוזב או דמיוני" לכוון אותם אליו . לפעמים אנחנו אפילו מפנים אותם כלפי עצמנו . הוא מביא בתור דוגמה את הכעס, ומציין שלא פעם אנחנו מפנים את זעמנו ( למרבה הגיחוך ) אפילו אל עצמים דוממים — חובטים במקלדת המחשב, שורפים את בגדיו של אהוב בוגדני או הולמים בקיר באגרופינו . הרי ברור שהקיר אינו אשם . גם פלוּטַרכוס אמר דברים דומים על אהבה ועל חיבה . הוא ראה שלא פעם אנחנו קשורים כל כך לנכסים שלנו או "לחפצים שאינם ראויים לתשומת לב", רק מפני שאין לנו יחסים הולמים עם בני אדם אחרים שאליהם יכולנו להפנות את הרגשות האלה . הוא סבר שאנחנו מוצאים נחמה בחפצים כשאיננו מוצאים נחמה בבני אדם . פסיכולוגים בימינו מכנים את ההתנהגות הזאת "התקה" . התקה מתרחשת כשאנחנו מפנים את רגשותינו למושא מרוחק מן המקור שחולל אותם, כמו האישה שצועקת על בעלה בתור תחליף לבוס . אפשר ללמוד מכך הרבה על דרך הפעולה של רגשותינו, ובעזרת הידיעה הזאת להימנע מהערצה כפייתית של אלילי שקר ולבלום את עצמנו בעוד מועד לפני שנפגע בטעות במי שאנחנו אוהבים יותר מכול .
אל הספר