תאנאס — ע ל טרור אקולוגי | 97 מכלל שליטה מנתיבה, כך שתהרוג אדם אחד, ובין להניח לה להמשיך בדרכה ולהרוג חמישה בני אדם . הפתרון של פוט היה גרסה של דוקטרינת האפקט הכפול, שמקורה עוד בימיו של תומס אקווינס, ולפיה מעשה הוא אסור אם תוצאותיו הרעות מכוונות, והוא מותר אם נזקו היה צפוי אבל בלתי נמנע . זוהי דוקטרינת הנזק המשני . לפי ההשקפה הזאת, תאנוס שוגה . הפעולה שבחר לבצע — להרוג חלק גדול מן האוכלוסייה — היא מעשה רע, והוא גרוע יותר מלהניח לכל רע אחר, תהיה דרגתו אשר תהיה, להתרחש . אבל האם הפּסיקה אכן חד-משמעית כל כך ? במבט חלופי, הדילמה היא בין החוק ובין "טובת הכלל", או בין תוצאות ל"דוקטרינות" . ברור שמוטב להרוג זאב רעב מלהניח לו לטרוף קבוצת ילדים שעושים פיקניק ביער . אם אדם יכול לסלק בהינף אצבע חמישים אחוז מן החיים ולחולל בכך עלייה ענקית באיכות חייהם של הנותרים, מה רע במעשה הזה ? אז מי צודק ? אם הרע זקוק אך ורק ל"אנשים טובים שאינם עושים דבר", תאנוס הוא האדם הטוב היחיד ביקום הקולנועי של מארוול . ומה אתם הייתם עושים אילו היו בידכם שש אבני הנצח ?
אל הספר