ק אמי — על ה מרד | 69 הביתה, שבו התלמיד מודיע למורה שלא יסכים לקבל את העונש הלא צודק שהוטל עליו, שבו האישה המוכה קמה ועוזבת את בן זוגה, שבו העבד מחליט להימלט . בקצרה, לכולנו יש גבעה שאנחנו מוכנים למות עליה, והגבול הזה מגדיר את חיינו . לאמיתו של דבר יש קשר בין המרד ובין תפיסתו של קאמי את האבסורד . קאמי טען שאנחנו שמחים וחופשיים ביותר ברגעי הייאוש הגמור ובשיא הדיכוי שלנו . רק כשאין לנו מה להפסיד עוד אנחנו מגלים בתוכנו מעמקים שלא ידענו על קיומם . החירות מוגדרת במידת ההתכחשות להם . מאחר שבמקומות אחרים הקפיד קאמי לדחות את רעיון האמיתות המוחלטות שכופות עלינו דרך כזאת או אחרת, אולי מוזר שב"האדם המורד" הוא מזכיר כל כך את קאנט, כשהוא דן בכמה חובות והתחייבויות שאין מנוס מהן . המורד אינו אדם אנוכי שמתעניין בעצמו בלבד ( אף על פי שפעולת המרד היא אישית תמיד ) . אדרבה, הוא מביע במרד שלו את הכבוד ואת הסולידריות שהוא רוחש לאנושות בתור קהילה . קאמי אפילו טוען שהוא רואה באדם "ישות מטפיזית", כלומר אצל כולנו יש בעצמיות חלק שאינו מן העולם הזה ואי-אפשר לשנות . בכך הוא מתקרב למַהוּתָנות ( essentialism ) , שלפ...
אל הספר