180 | מלאכים בכתום הפצועים הועברו לטנדר שלהם, והם יצאו לשובה . ואז חזרו . ושוב יצאו, ושוב חזרו, מעבירים פצועים לאמבולנסים הממתינים בשובה ומצילים חיים, פשוטו כמשמעו . "באחת הפעמים שעמדנו מול הכניסה לכפר עזה והתכוננו להעמיס עוד פצוע", נזכר ישראל, "טנק יצא מהקיבוץ, ממהר לפנות חייל פצוע . אני לא יודע איך זה קרה, אבל נהג הטנק כנראה איבד ריכוז מרוב לחץ כי אחד התותחים שלו פלט פגז . למרבה המזל, הפגז פגע בקרקע והעיף סלעים ועפר לכל עבר . אם היינו קצת יותר קרובים לשם, היינו מתים . "זה היה ממש קרוב . עוד נס שנזכור לשארית חיינו" . * * * הסיטואציה כולה הייתה מטורפת . בשלב מסוים, כשישראל היה עסוק עם מטופל, הוא שמע קולות ירי ממרחק של כשלושים מטרים . הוא היה מרוכז בטיפול בפצוע, ולא שם לב שמחבל חמוש הצליח להתקרב אליו ולהתחיל לירות לכיוונו . כשישראל סוף סוף הבחין במתרחש, הוא קרא לחבריו המתנדבים, "חבר'ה, הכול בסדר ? " הם הביטו בו כאילו מה שהתרחש הוא הדבר הכי שגרתי בעולם . "חיסלו אותו" . "את מי ? " "את החמאסניק הזה" . לקח לישראל כמה שניות להתאושש לאחר ששמע שמחבל חמוש נוטרל זה עתה קרוב כל כך אליהם . * * * "...
אל הספר