ערימה של מררנים | 159 "'הוא מסמן לי לבוא אליו . תוכלו לבוא איתי כליווי חמוש ? להבנתי, יש הרבה מחבלים שמסתובבים באזור הזה' . "שלושתנו התחלנו ללכת לכיוון קצין הצבא . "תוך שניות, מישהו ירה עליי" . * * * היריות הגיעו ממקלע שהורכב על מכונית שהוסתרה מאחורי הטנק . שבריר שנייה לאחר מכן, דוד הבין שכל היריות מכוונות אליו, והוא לא הבין מדוע חיילים בצבא הישראלי יורים על חובש שהגיע למקום באמבולנס . ריבונו של עולם, מדוע חיילים ישראלים יורים עליי ? דוד התקשר למוקד וצעק בכל כוחו, "יורים עליי ! יורים עליי ! " "מי יורה עליך ? " לדוד לא הייתה דרך להסביר מי ירה בו ומדוע . הוא בעצמו לא הבין מה קורה . חלפו כחמש עשרה שניות עד שהבין שקרא את המצב לא נכון : קצין הצבא הבכיר שסימן לו לגשת אליו לא היה קצין בכלל, אלא מחבל . גם החיילים המקיפים את המכונית לא היו חיילי צה"ל ; גם הם היו טרוריסטים . כולם ירו עליו כי הוא היה יהודי, והם היו מחבלים שרצו להרוג כמה שיותר יהודים . "אין לי דרך להסביר איך הכדורים לא פגעו בי", אומר דוד . "אין לזה הסבר, אבל איכשהו כל הכדורים פספסו אותי" . בניגוד לדוד, שוטרי הימ"מ המקצוענים לא התב...
אל הספר