154 | מלאכים בכתום חזי מילא אחר ההנחיות שקיבל . הוא נסע למחסן, אסף את כל הציוד ונסע אל אהרן בן הרוש בצומת חלץ . "חזי, אתה יוצא יחד עם דוד בדר . יש לך אקדח, אז לפחות תוכל להגן עליכם, במידה מסוימת . צאו לדרך ותראו איך אתם מתמודדים עם המצב" . * * * דוד בדר התבקש להתייצב באיחוד הצלה במהלך הבוקר . הוא שוחח עם אשתו והסביר שיש משבר בדרום וצריך אותו . לא היה לו קל לעזוב את הבית . שמחת תורה הוא חג שסובב סביב הילדים . זה יום של שירה וריקודים ושקיות ממתקים לילדים . אף שהוא לוקח את תפקידו באיחוד הצלה ברצינות רבה, הוא לוקח ברצינות לא פחותה את תפקידו כאב, וממש לא התחשק לו להשאיר את ילדיו לבדם בבית הכנסת . בתשובה לשאלתה של אשתו מתי יחזור ויצטרף למשפחה בבית הכנסת, הוא אמר : "לכל המאוחר אחת עשרה וחצי . אני אחזור בזמן ל'כל הנערים'" . אשתו הביטה בו, מבקשת שירגיע אותה . "מבטיח שתחזור עד אז ? " "מבטיח . כשיגיע הזמן לעזוב, אמנה מישהו שיתפוס פיקוד ואחזור הביתה" . * * * "הייתי בשדרות הרבה פעמים עד אז", מספר דוד . "זה בדרך כלל מקום שמח מלא באנשים שמחים שחיים את חייהם . האנשים שהפכו את שדרות לביתם רגילים לטילים...
אל הספר