130 | מלאכים בכתום בעסקת החטופים בנובמבר . באותן דקות למדה תמר מה המצב שלהם, והחלה לתווך להם את מה שקורה בחוץ . "ההורים שלנו נרצחו ואביגיל, אחותנו, נעלמה . תעזרי לנו", ביקש מיכאל . "המסקנה שמתחולל כאוס ושהצבא עדיין לא לגמרי מתפקד הגיעה כבר בדקות הראשונות של השיחה", מספרת תמר, "ויחד עם המסקנה הזו, הגיעה גם התושייה וההבנה שאני כאן כדי לשאול ולעזור ולהשתמש בידע שלי ולהציל אותם ושהמסע הזה חייב להיגמר בטוב על אף האסון הגדול . "כאשר הבנתי שהילדים נמצאים בארון בממ"ד, הבנתי גם שהם לא מוגנים . הם ראו את הוריהם מתים ובאותם רגעים חשבו שגם אביגיל אחותם נרצחה . התחלתי במתן חוסן — עידוד, תקווה, קול מרגיע בשילוב שאלות, כדי להבין איפה ומה בדיוק מתרחש" . מהר מאוד התחילו דפיקות בדלת הממ"ד . "הרגשתי שאלו הם מחבלים, שדופקים על הדלת . אני לא יודעת להסביר איך, אבל ידעתי . לכן לא הרשיתי לילדים לצאת, וגם לא לזוז . הנחיתי אותם להסתתר בשקט בארון, תוך כדי שאני מרגיעה ומעודדת אותם ככל יכולתי . לבסוף המחבלים הפסיקו לדפוק ויצאו מהבית, אבל לא מהקיבוץ . חלפו שעות ארוכות עד שכוחות צה"ל כבשו אותו מחדש . בהמשך נכנסו שוב...
אל הספר