110 | מלאכים בכתום "לא היססנו . הורדנו אלונקה מהאמבולנס, רצנו לרחוב לכיוון החייל שנפל . לפנינו רצו שלושה לוחמי ימ"מ שירו כולם ברצף לעבר המחבלים בבניין המשטרה . הגענו לחייל שנפל . אין זמן לחשוב . אנשי הימ"מ לידינו יורים בכל הכוח . הנחנו את האלונקה על הקרקע והעברנו אליה את החייל . בינתיים המשיכו אנשי הימ"מ לירות לעבר תחנת המשטרה . הרמנו את האלונקה, הסתובבנו ורצנו חזרה לכיוון האמבולנס . המשימה הושלמה תחת אש . בשלב הזה הרגשתי כאילו מאז הבוקר כבר עברו כמה שנים" . * * * אבי, אבי ועמנואל העלו את החייל שנרצח אל האמבולנס . כעבור כמה דקות הצבא נתן להם אישור לעזוב את השטח, והם נסעו במהירות האפשרית . הם הביאו את החייל ההרוג לנקודת ריכוז גופות בצד הדרך, לשם כבר הביאו יותר מדי מאחיהם שנפלו באותו יום . הם היו רוצים לקחת אותו לקבורה אבל הם היו חייבים לטפל באנשים שהיו בחיים, שעדיין ניתן היה להציל את חייהם . כבר חלפו כעשר שעות מאז שיצאו לאזור הלחימה . כעבור כמה דקות עצרה אותם מכונית אחרת . במכונית היה פצוע . הנהג סיפר להם שהאיש היה במסיבה ונורה בבטנו . "שמרו עליו טוב", אמר הנהג . "הוא במצב קשה מאוד" . ה...
אל הספר