הרופא השבוי | 53 אחרת כשהבחין באדם שוכב בצד הדרך, נראה כמו פצוע מתאונת דרכים . אבל טארק לא שמע בחדשות שמחבלים חדרו לישראל, ולא הייתה לו סיבה שלא לצאת ממכוניתו . כרופא, קשה מאוד להתעלם מאדם פצוע . לא היה לו מושג שהוא לקראת רגע נורא ואיום . * * * "התחלתי ללכת לעבר האיש ששכב על הקרקע", מספר טארק . "הוא נראה כמו חייל, ומיהרתי להגיע אליו . הייתי במרחק של כחמישים מטרים ממנו כשלפתע אדם שנראה כמו חייל ישראלי סימן לי לבוא אליו . חשבתי שהוא זקוק לעזרתי והתחלתי ללכת לעברו . כשהייתי במרחק של כעשרה מטרים ממנו, ה'חייל' הרים את אקדחו וירה בי בחזה . "לא הייתה שום סיבה שיעשה זאת . לא הייתי איום מבחינתו — אפילו לא החלפתי איתו מילה . אבל מסיבה לא ברורה החייל ירה בי בחזה מטווח קרוב ! " טארק התמוטט על הקרקע . אין ספק שהיה מת במקום לולא האפוד חסין הירי שלבש . "התחלתי לצעוק ולהתפלל, בטוח שאני עומד למות ולא ידעתי למה . נשאתי את התפילה שכל מוסלמי מדקלם על ערש דווי, היה לי ברור שאין סיכוי שאני יוצא מכאן בחיים . "בדיוק אז שמעתי קול אחר צורח על החייל . משום מה הוא צעק בערבית . "'אל תירה ! הוא ערבי ! ' "באותו הרגע...
אל הספר