מייקאובר טוטאלי ! 28 במשחק . נידונתי להיות לנצח עבד של איזה בנקאי, של הממשלה, ושל "צרכיה" של משפחתי . כששרון ואני "דיברנו" על כסף, השיחה תמיד הסתיימה בריב, משאירה אותה מפוחדת ואותי לא מרוצה . רכישת הרכב הבא, הבית הבא, לימודים לילדים — עתידנו נראה רחוק מהישג ידינו . לא הייתי צריך טיפוס שמוכר סודות להתעשרות מהירה שיכניס בי מוטיבציה . לא הייתי צריך נוסחה סודית לעושר . לא פחדתי מעבודה קשה או מהקרבה . רציתי להרגיש "בטוח" . אבל הייתי בטוח רק בדבר אחד : נמאס לי להיות חולה ועייף . נמאס לי לשבת על החשבונות ולהרגיש את הכבדות פושטת באיבריי . חוסר התקווה הציף אותי . הרגשתי כמו אוגר על גלגל — לרוץ, לרוץ, לרוץ, בלי שום השפעה, בלי להגיע לשום מקום ; אולי בעצם החיים הם רק אשליה כלכלית : כל הכסף נכנס, כל הכסף יצא, ורק השמות שונו כדי להגן על החפים מפשע . אני חייב כסף כאן ושם, ולכן אני יוצא לעבודה . אתם מכירים את העניין הזה ואת כל הקלישאות הנלוות . היו כמה חודשים בהם נראה שהכול עובד, וחשבתי שאולי נהיה בסדר . יכולתי להגיד לעצמי אז, "נו טוב, ככה כולם חיים" . הזמנים האלה הציעו מספיק מרווח נשימה ואפשרו לי להמ...
אל הספר