אין לי ארץ אחרת 23 ידעתי שרק כמה שעות קודם לכן עוד התנהל שם קרב קשה . המחבלים הגיעו למחנה, בדרכם לבסיס המודיעין הצמוד . מי שבלמו אותם, במחיר דמים כבד מאוד, היו חיילי גדוד הקשר של אוגדת עזה וכמה לוחמים ולוחמות נוספים שהגיעו למקום . כבר בכניסתי לבסיס הבנתי את היקף ההתנדבות של הציבור הישראלי . שורה ארוכה מאוד של חיילים עמדה בכניסה אליו . חלק מהם לא גויסו באופן רשמי . כולם פשוט הרגישו מחויבות לצאת ולהילחם עבור המדינה שלהם . החבר'ה האלה מעדכנים אותי שהקרבות בגזרה עדיין נמשכים, כולל בציר המוביל לבסיס האוגדה, שאליו אני אמור להגיע . הם אומרים לי שזה לא חכם לצאת לכיוון הבסיס, אבל אני מוכרח להגיע לשם . צריכים אותי . למדתי עם השנים לחתור תמיד להגיע למקום הקדמי, שבו מתקבלות ההחלטות . בכל אותו זמן שורר בלגן גדול בבסיס אורים . עוד ועוד חיילים מגיעים ומחפשים את היחידה שלהם, כשבמקביל ג'יפים צבאיים מעמיסים ציוד ויוצאים מייד לדרכם . אני פוגש במקרה את יועז הנדל, שגם הוא נמצא בדרכו לאוגדה . ההיכרות שלנו הולכת שנים אחורה, כששנינו היינו סא"לים במילואים באוגדת עזה . אחר כך הפכנו להיות שותפים פוליטיים בכנסת ....
אל הספר