265 | הגיבור מהדלת ממול בבית הספר היסודי הייתי בחוג שחמט ובמקביל למדתי בבית הספר לשַׁיִט באשקלון . בשניהם עסקתי בצורה מקצועית . באשקלון גדלים בצל סבבי הלחימה בעזה, כל הזמן . גשמי קיץ, עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן . . . אז אני כבר לא מתרגש מאזעקות ופיצוצים . אני זוכר את עצמי יושב מול הטלוויזיה ורואה מה צה"ל עושה בעזה . זה היה לפני המוות של יובל ולפני שהתנגדתי לגיוס, והאמת, זה הגניב אותי . אבל בסוף י"ב החלטתי שאם כבר אני הולך לשרוף שלוש שנים בצה"ל, לפחות שאקבל משהו בתמורה . התחלתי את תהליך המיון ליחידה 8200 , עברתי שלב אחרי שלב, אבל אחרי זמן מסוים קיבלתי את התשובה המבאסת שלא התקבלתי . נזכרתי בילד שהייתי, שיושב ומתלהב מול הפעילות של צה"ל במנהרות ובסמטאות של עזה, וסימנתי בשאלון ההעדפות שאני רוצה להתגייס להנדסה קרבית . יום הגיוס הגיע ואני מגלה שכמו שחששתי, הצבא הוא בזבוז זמן אחד גדול . לא מתאים לי כל המשמעת הזאת . אני מתחיל לעשות שטויות כדי לתבל את האווירה, המפקדים שלי לא אוהבים את זה ואני חוטף שעות ביציאה שהופכות לימים ולשבתות . אחרי חודשיים בטירונות יש שמועה שהולכים להדיח מקרבי את החיי...
אל הספר