נפתלי חן | 28 בתבונת ליבו הוא כבש את לב חבריו . מסכנות לא נבהל, וניצחונות לא הגביהו את ליבו . הוא הרבה לדרוש מעצמו להעניק לצה"ל את חריפות שכלו, את כישרון פעולתו וחריצות הקרב שלו . באוניברסיטה הוא למד פילוסופיה . בצבא הוא לימד התנדבות . לפקודיו הוא נתן חום אנושי, ובקרב הוא השרה קור רוח . אדם צעיר זה היה בין המפקדים על מבצע שהיה נקי מכל משגה, אך לצערי הרב, כרוך בקורבן מכאיב מאין כמותו . הראשון בין המסתערים, הראשון בנופלים . ובזכות מעטים נושעו הרבים, ובזכות הנופל קמה מחדש קומתנו העמוסה לעייפה . ועליו, ועליהם, אפשר לומר בלשון דוד : מנשרים קלו מאריות גברו . . . יהונתן על במותיך חלל . צר לי עליך אחי יהונתן . . . נעמת לי מאוד . נפלאתה אהבתך . המרחק שבשטח שבין אנטבה לירושלים קיצר לפתע את המרחק שבזמן שבין יהונתן, בנו של שאול, לבין יהונתן, בנו של בן-ציון . אותה הגבורה שבאיש . אותה הקינה שבלב העם .
אל הספר