מדוע אסור שידע יישאר בידי מונופולים?

101 | יסודות הכלכלה הישראלית — משה הורשה להיכנס למשכן וקול הא-ל החל להדהד : "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹוַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו" . ( במדבר ז, פט ) . קולו של ה' נשמע מעל הכפורת, מבין שני הכרובים שעל הארון — תיאור מדויק להפליא של חלל ריק . ה' אינו בחומר, ה' נמצא בדיבור — באמירות ובתכנים ובכל מה ש"בין הכרובים" . המומחים, כולל משה עצמו, לא הצליחו להביא את הא-ל לידי ביטוי ; המאמץ של כל שבטי ישראל והשותפות של כולם נועדו להפעיל את התקשורת בין שמים וארץ . הסודות הכמוסים של הגילדות למרות שהמשכן אמור לשמש כפלטפורמה לתכנים ולמסרים עבור כל העם, מסתבר שבמסגרת האתיקה המקצועית של העושים במלאכת המקדש, חלק מהידע הוחזק בידי משפחות ספציפיות, מעין גילדות, ששמרו סודות כמוסים רק לעצמן . לאחר שהמשנה במסכת יומא ( ג, י – יא ) משבחת את מי שתרמו מחוכמתם ומכספם לשכלול המקדש, היא מבקרת בחריפות את המשפחות שלא הסכימו לשתף בידע שברשותן : "ואלו לגנאי : של בית גרמו, לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים ...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר