כֹּלָּא חַד 338 לכאורה, האדמו"ר הריי"ץ שיום פטירתו חל בי' שבט . י' זו היא גם ראש תיבות שמו : 'יוסף יצחק', המרמז על עשר הספירות שהנן גילוי האצילות האלוהית וכן על עשרת הדיברות כייצוג של התורה . כך נראה, שהרבי הוא משה נותן התורה וגואל ראשון ; הוא דוד המלך ; הוא הבעש"ט מבשר הפצת המעיינות והוא המשיח נותן תורה וגואל אחרון . דברים אלו באו בהמשך לשיחת פרשת יתרו בשנת תשנ"ב, המדברת על מתן תורה בסיני ועל עשרת הדיברות הראשונים שבסיני, והשניים שנאמרו מפי משה בס' דברים . לאחר ציון ההבדלים שבין שתי מערכות הדיברות מסכם הרממ"ש וטוען, כי השילוב בין שתי המערכות מציג את הייעוד האידיאלי והשלם : תכלית שלימות המעלה היא החיבור דב' הענינים : הגילוי דעצמות ומהות א"ס ב"ה [ אין סוף ברוך הוא ] בעצמותו ומהותו ( לא כפי שנמצא במשה בתור ממוצע המחבר ) לבנ"י כפי שנמצאים כנשמות בגופים בתחתונים ומקבלים את הגילוי בפנימיות מציאותם ( לא ע"י ביטול מציאותם ) . היינו, שהדירה ( בתחתונים ) עצמה נעשית ( לא בטלה במציאות , אלא ) "צינור" לגילוי "דבר ה' ממש" מעצמותו ומהותו יתברך ( ה"דייר" ) בעצמותו ומהותו ; . . . עד כפי שהוא ( היהודי ...
אל הספר