כֹּלָּא חַד 302 115 הצביעו על השימוש המאגי הרב אצל הרממ"ש, בהישענם על מוטיב חוקרים שונים ההמשכה שבכתביו . שימוש שיוחס בין השאר לרש"ז, לבעש"ט ולעוד צדיקי ראשית 116 ואולם, ציפי קויפמן טענה מכבר, שמופעיו של מושג ההמשכה בכתבי החסידות החסידות . כלליים בדרך כלל : "לא ממקום מסוים, לא של כוח מסוים ולא לצורך מסוים", מה שמקשה את הצמדת הביטוי למושג השגור של המאגיה . משום כך, ביטויים אלה של 'המשכה' ו'העלאה' נראים כביטויי כיוון מטפוריים, הבאים להדגיש את האימננציה האלוהית באופן רב-כיווני . כך ההמשכה יכולה להיות ביטוי מופשט "להעצמת הזיקה שבין האלוהות לבין 117 העולם" . 118 במשנת חב"ד הידועה בנטיותיה הפנתיאיסטיות, ודאיואם בתפיסה החסידית הכללית כך, שכך ; ומשאנו עסוקים בהגות רממ"ש הנפרשת כאן על רקעה העצמותי והמיסטי-אקסטטי, על אחת כמה וכמה . הדימוי העצמותי של הרממ"ש אינו מאפשר "יציאה אל אותו עולם השוכן מעבר לעולם החומר" . הוא בהחלט מתקשה עם מושגי העברה של 'כוח' ו'שפע' . במיוחד אין הוא הולם תכלית שמעבר למפגש העצמותי ושמטרתו "שינוי עולם החומר" 119 ועוד לצורכי הקהילה . קויפמן הציעה לשלב את המודלים הסותרים לכ...
אל הספר