ימות המשיח בתהליך הגאולה 271 בתודעתנו, העצמות אינה הוויה סטטית כי אם התפתחותית, הנעה אל עילויה ושלמותה . תנועת התפתחות זו נעה מאור אין סוף שלפני הצמצום ( כהוויה סטטית ) אל תנועה נגדית והופכית לו במציאות הסופית ( חושך העולם — העלם ) . זו, חוזרת ומתגלה כאין סוף דינמי-דיאלוגי ומודע ; אין סוף, שהוכרה אינסופיותו מתוך הסופיות . או אז יאמר הרממ"ש, כי בזה מתקיים הפסוק "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר" : ראייה ממשית ולא מתווכת . ראייה, המצביעה על העצמות שנודעה מהפכהּ : "הנה אלוהינו זה ! " התודעה האלוהית העתידית ( כפי שהיא בתודעה האנושית המתכללת בעצמות ) זוכה למימושה העליון כעצמות, רק לאחר התנועה אל הצמצום בבריאה ובהיסטוריה . העצמות העתידית זוכה ל'שלמותה העליונה', רק לאחר יציאתה מההוויה הסטטית הממלאת כול אל האפשרות ולאחר שהאפשרות חוזרת ל'מחויבת המציאות' בכוליות האינסופית . יתרונה של התודעה החדשה על פני המצב הקדם 'בריאתי' הוא, בהיותה אחדות, זהות ומודעות שלאחר פירוד ונבדלות . תודעה שנעה על גבי ההיסטוריה לקראת איחודה החדש . זו המשמעות של האמרה "יתרון האור מן החושך", השגורה בפי הרממ"ש ...
אל הספר