מימוש התנאי התשיעי — "וקיבץ נדחי ישראל" 213 בהתאם לנסיבות . אולם אני מעדיף לראות באי עלייתו לארץ פועל יוצא של עיוניו העמוקים במחשבתו המשיחית-מיסטית . אמונת הרממ"ש סביב "הפצת המעיינות", היחס לציונות, בניין המקדש, ארץ ישראל וקיבוץ נידחים וגלויות, מלמדת כי עלייה לארץ עומדת בניגוד למתווה המשיחי המיוחד לו . הציפייה לעלייתו ארצה היא ביטוי לשפה התיאיסטית-מיתית וההיסטורית, המתבססת על הדיכוטומיה המבדילה שבין אלוהים לעולם, בין קודש לחול, בין עבר לעתיד, בין ירושלים לחוצה לה . ואולם העתיד המשיחי אינו שיבה לשפה זו . הוא צעידה אל עולם אחדותי, שיצירתנו התודעתית-אימננטית מחוללת אותה . בעולם זה נמוגות ההבחנות המקטבות והמתעדפות הללו . ואם כך, פועל יוצא של תודעה כזו היא תנועה הפוכה למתבקש מהתודעה המסורתית . התודעה המיסטית המשיחית נועדה להבליט את הרעיון שגאולת עולם אוניברסלית נמדדת בהפיכת הרחוק ביותר שבחצי הכדור התחתון לארץ ישראל . בשל כך, בין השאר, הוא נשאר שם . הוא נשאר כדי להפוך את ביתו-בית המשיח לבית המקדש, ובשלו את הארצות סביבו לארץ ישראל . הוא נשאר בשל קברו של חמיו, ההופך את סביבתו לארץ ישראל . זו ג...
אל הספר