כֹּלָּא חַד 178 ומאופני הוכחותיו נראה, כי הוא דן יחידי בעצמו את עמידתו בתנאי הרמב"ם והוא המצביע על זהות המשיח : "הנה זה משיח בא ! " שלאחרי שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו [ . . . ] ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'", שאז "בחזקת שהוא משיח" שכבר יהיה "משיח בוודאי", עי"ז [ על ידי זה ] שעשה והצליח ובנה מקדש 97 במקומו וקיבץ נדחי ישראל . מי הוא זה הידוע לנו כ'מלך' מ'בית דוד' העומד בכל תנאי "חזקת משיח" ? ברור לרממ"ש, שזהותו של 'מלך' זה ברורה וידועה לחסידיו . ידועה להם אף מניפת הפעולות המתַקֶּפת את קביעותיו . שכן, הוא זה הטורח להצביע עליהן כמאשרות את עמידתו במבחן 'חזקת משיח' . זוהי דרכו להנכיח עצמו בפניהם, כשהוא מדבר על עצמו בגוף שלישי . וכשם שהוא מעיד כי עמד בתנאים הראשונים, הריהו מצהיר ומבטיח כי באותה דרך תיכף ומיד ייעשו התנאים הבאים להיותו "ודאי משיח ! " . הרממ"ש מאשר שכמלך המשיח הוא אכן פעל ועדיין פועל מלחמות, בייחוד אלה שהביאו לקריסת ברית המועצות ולנפילת חומת ברלין . וכבר קרוב לוודאי שהוא מצליח להיות בקטגוריית "ודאי", שכן בתכסיסי "מלחמות של שלום" ...
אל הספר