מימוש התנאים הרביעי והחמישי : "ויכוף כל ישראל לילך בה, ויחזק בדקה" 143 עצמו בעצם נוכחותו ובמוטת השפעתו, משיב את העם למעמדו המיטבי ולמלאותו הדתית . בעצם אמונם בו ובהתמסרותם אליו מקיימים הם שיבה דתית העושה אותם ראויים לגאולה . בכך יתקיים בם : "ושבת עד ה' אלוקיך [ . . . ] ושב ה' את שבותך" . בכך גם יבוא לידי מימוש כוחו וסגולתו המנהיגותית רוחנית של המועמד המשיחי — ב"חזקת משיח" . וכך הוא פירוט הדברים : תחילה דן הרממ"ש במושג ה'כפייה' שבתנאי הרמב"ם . כפייה משמעה לכאורה שלטון שלו כוח וסמכות להפעלת אלימות כלפי המסרבים והסוטים מהדרך הדתית . ואולם, 4 הרממ"ש מפקיע משמעות זו של "ויכוף" וממירה במוכרעות, מתוך השפעה והזדהות . אחד מפעולותיו של מלך המשיח הוא ש"יכוף כל ישראל וגו' . " ולכאורה אינו מובן : הרי בנוגע לתורה נאמר "דרכיה דרכי נועם" ואפילו "כל נתיבותיה שלום", ואם כן מה מקום לעניין של כפיה ? [ . . . ] אך העניין הוא . [ . . . ] כידוע שמשיח יגלה בכל אחד מישראל את בחי' [ נת ] היחידה שבו שהיא מיוחדת עם בחינת יחיד , כך, שבחי' [ נת ] היחידה ופנימיות הנשמה, תאיר גם בחיצוניות הנשמה ובכוחות הפנימיים, ועד 5...
אל הספר