כֹּלָּא חַד 64 עומדת אף מעל לעתיקא . הוא מעצים את רעיון "עליית המלכות" ומעמידהּכהאחדה של הסוף באינסוף . תיקון זה מתפרש כעמעום של תשע הספירות בפני הייחוד של קוב"ה ( עילת 63 לא תיקונו של זעיר אנפין הדואלי באמצעות פני העילות ) ושכינתיה ( מלכות הנקבית ) . עתיקא . לא המתקה ואיזון של הנוקשות המשפטית הזעופה בהגברת החסדים והרחמים . אף לא תיקון פני השכינה הנקבית, בהבטה ישירה ומודעת בפני זעיר אנפין הזכרי והזיווג עמו . אלא האחדת האלוהות העליונה עם השכינה הנקבית, שמשמעה אף האחדת האינסוף עם הארציות והממשות . למיצובה של השכינה, מעמדה ויחסיה בעולם הספירות, השלכה רבה על התפיסה 64 זו מאפשרת מִסגור התבנית החב"דית במסגרתהאימננטית הבולטת ב ספר התיקונים . 65 השכינה זוכה אצל בעל התיקונים לעמוד במרכזה של האצילות האלוהית כביטוי הקבלית . 66 הרממ"ש אכן מרבה לעגן את הגותו במעמדה לאלוהות וכמושא מרכזי בעבודה הדתית . של השכינה ככוללת כול וכביטוי לרעיון האימננציה האלוהכולית . תיקונה של השכינה 67 המופיע ב תיקוני בדמות העצמות הוא שיקום ההרמוניה האלוהית . סוד "עליית המלכות", הזוהר , מתפרש אצל הרממ"ש כהכרה בממשות שהמלכו...
אל הספר