כֹּלָּא חַד 38 לכאורה עם האין-סוף ( ה'אין' ) הקבלי, מניחה קיומו של עצם בעל קדימות ישותית-קיומית וקדימות לוגית וזמנית בלתי תלויה, כששאר הישויות תלויות בה . ואולם, במשנת הרממ"ש עולה, כי חשיפתה המלאה של העצמות משמעה, שהכוליות האין-סופית ובכללה המציאות הממשית-חומרית הברואה והמותנית לכאורה, מתגלה כזהה 9 "ואין לומר : שאלֹקוּת לעצמות . היא 'מחויבת המציאות' כמותו ואף בלתי נתפסת כמותו : הוא ענין בפני עצמו ועולם ענין בפני עצמו, אלא [ ושרק ] שאלֹקוּת מושל ושולט על 10 העולם', כ"א [ כי אם ] שעולם ואלקות הוא כֹּלָּא חַד " . יתרה מכך, רעיון הבריאה הטרנסצנדנטי, שבו נבדל האל מהיקום כשהמציאות תלויה בבוראה ביחס של 'אפשרי המציאות' לנוכח 'מחויב המציאות', מתברר כהסתרה וכתחילתו 11 כך ש"לעתיד לבוא" ( כמו גם במצב העכשווי ) יתברר בתודעתשל ניכור התודעה הגולה . העצמות, שסופה ה"נברא" של המציאות נעוץ ב"תחילתה" בעצמות, ב"יש האמתי שאין לו עילה וסיבה ! " זהות ה"יש הנברא" ל"עצמות" מקנה לו אותה "אמיתות" ו"חיוב המציאות" . גילוי זה של העצמות כאחדות הכוליות האינסופית הוא משמעות הדימוי "דירה בתחתונים" . ויובן זה עפ"י המבואר...
אל הספר