441׀ ד"ר ניקול לה-פרה כמו כולנו, גם אני מורכבת משלל נרטיבים כאלה ( הידועים גם כאמונות יסוד ) : אני הילדה הקדושה . אני לא רגשנית . אני לחוצה . אמונות יסוד הן הסיפורים הרבים שאנחנו מגבשים בנוגע לעצמנו, למערכות היחסים שלנו, לעברנו, לעתידנו ולאינספור נושאים אחרים, בהתבסס על ניסיון החיים שלנו . אחד הנרטיבים המושרשים ביותר שלי — כזה שהכתיב ללא ידיעתי את מהלך העניינים בחיי במשך שנים רבות — התבהר לי כשהתחלתי לעשות את העבודה של פיתוח מודעות והתבוננות בעולם הפנימי שלי . הסיפור הזה נוסח במילים : אני לא נחשבת . זוהי בעיה שליוותה אותי לאורך רוב רובם של הקשרים הרומנטיים שלי . בגללה נותרתי מסוגרת ונטיתי להסתמך על עצמי במידה חולנית בקשרַי החברתיים ובחיי המקצועיים . היא עלולה אפילו לצוץ כשמישהו נדחף לפני בתור, והנרטיב בראשי אומר לי : את חסרת חשיבות . מדוע ? כי באותו הרגע אני מאמינה באמת ובתמים שזר מוחלט אינו מתחשב בי, כפי שאמי לא התחשבה בי . עבורו אני רוח רפאים שאפשר לעבור דרכה כאילו לא היתה שם . התובנה הזאת הבליחה בראשי במהלך תרגול מדיטציה, כשלנגד עיני רוחי צץ זיכרון של אמי במטבח ביתנו בפילדלפיה . היי...
אל הספר