310 דני גליק הם חשבו בעיקר על החושים ועל השכל : על התחושות שלנו ועל המחשבות . ומה בנוגע לרגשות ולתשוקות ? אלה בדרך כלל לא זכו לתשומת לב מרובה . במקרה הטוב הם נחשבו כאחים הקטנים והפרימיטיביים של המחשבה ; במקרה הרע תוארו כחיות פרא מאיימות ומסוכנות, שאם לא יאולפו בקפידה - ישתוללו וייצאו משליטה . היה צריך לחכות עד המאה ה- 19 כדי שיחול מפנה בגישתם של ההוגים ; זה קרה כאשר ארתור שופנהאואר ( Schopenhauer ) , פילוסוף גרמני, החליט שהחושים והשכל אינם העיקר, ועדיף להתמקד דווקא בחלק אחר של התודעה - הרצון . בימי חייו נחשב שופנהאואר עוף מוזר, תמהוני כמעט, אבל הוא הקדים את זמנו בביקורתו על ראיית העולם והאדם שהיתה נהוגה אז . שופנהאואר חשב שהחושים והשכל מהווים רק היבט אחד של האדם ; ההיבט השני, הרצון, חשוב יותר : הרצון הוא הגרעין האמיתי הפנימי שלנו, של נשמתנו . בגלל הרצון שלנו אנחנו לא מביטים בעולם באופן תיאורטי בלבד וחסר עניין : אנחנו רוצים דברים, נרתעים ומשתוקקים . ספרו העיקרי נקרא העולם כרצון וכדימוי ( Die Welt als Wille und Vorstellung ) , ולפיו העולם כולו מכיל שני יסודות שונים בתכלית : מצד אחד אנחנו...
אל הספר