154 דני גליק לאחר שקבוצת נוירונים מזהה אובייקט, המידע ממנה זורם חזרה לתמונה הפנימית, ומשנה אותה . זה אומר שהתמונה הפנימית לא תמיד משקפת במדויק את מה שהעין קולטת : חוקרי מוח סבורים שהתמונה הפנימית משתנה כך שתתאים למה שאנחנו מזהים, זוכרים או מדמיינים, ולאו דווקא למה שאנחנו באמת רואים לפנינו . אם אנחנו רואים ארנב חמוד שאוזנו קטומה, המוח עשוי להשלים את החסר בעצמו - כך שהתמונה הפנימית תכלול אוזן שלמה . באופן זה אנחנו יכולים להשלים ולתקן פרטים חסרים בתמונה שאנחנו רואים, קטנים כגדולים, בתנאי אחד : הפרטים צריכים להימצא בזיכרון - הזיכרון ששמור באזור זיהוי האובייקטים . תיקונה של התמונה הפנימית מביא עימו תוצאות נוספות : התמונה הפנימית המקורית תאמה את המידע שהגיע מהעיניים, אך התמונה החדשה והמתוקנת כבר אינה תואמת למידע זה : אם בתמונה המקורית היתה אוזנו של הארנב קטומה, הרי בתמונה החדשה האוזן שלמה . המוח מבחין בכך ; כל מה שהמוח עושה מתבצע באמצעות נוירונים, כך שמי שמבחין בהבדל הוא למעשה קבוצת נוירונים חקרנית : קבוצה שמשווה בין התמונה הפנימית החדשה לבין זו המקורית . כאשר קבוצה זו מגלה שהשתיים אינן זהות...
אל הספר