42 דוח מחקר למעשה להגיע לפשרות ולהסכמות, או לדחות את הדיון כליל ( פראוור, 2020 ) . התוצאה היא שבמקום "לריב בפומבי", נושאים בין-משרדיים לא מתקדמים ולעיתים נתקעים במאבק בין-משרדי מתמיד, או מגיעים לשולחנו של ראש הממשלה . אף שלפי החוק סמכותו של ראש הממשלה אינה עליונה על פני זו של שרים אחרים — עקרון ראשון בין שווים ( Primus inter Pares ) — הרי המחקר מצביע על מגמת התחזקות בכוחו של ראש הממשלה בישראל ביחס לחברי הממשלה האחרים . כך, תקנון הממשלה מעניק לראש הממשלה אפשרות לשלוט בתהליכי קבלת ההחלטות ובקביעת סדר יומה של הממשלה גם באמצעות קיום או מניעת דיון בוועדות שרים ( קנדלשטיין-היינה, 2020 ) . ברור אפוא כי ראש הממשלה יכול להטיל את כובד משקלו הפוליטי ולהכווין את הדיון להחלטה הרצויה מבחינתו, אך הוא אינו מרבה לעשות כך, בעיקר לאור אי-היציבות הפוליטית ( פרק 1 לעיל ) ויכולת הסחיטה של השותפות הקואליציוניות . במהלך השנים נעשו ניסיונות אחדים להציע פתרונות להכרעה במחלוקות . הבולטים שבהם היו הוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה — ועדת קוצ'יק ( 2012 ) ; והצוות לשיפור עבודת המטה ויכולת הביצוע של משרדי הממשלה — ועדת ה...
אל הספר