חברה רב – תרבותית, סולידריות וחברת הלומדים החרדית 183 חוקקה הכנסת הסדר זמני שהקפיא את המצב הקיים . עתירה שהוגשה בשנת ,2001 נגד ההסדר הזמני, נדחתה לאחר שנקבע כי ההסדר משרת מטרה ראויה של 8 בשלב מאוחר יותר פסל בית המשפט את ההסדר בנימוק קביעת הסדר קבע ראוי . 9 חוק נוסף שהעבירה הכנסת שהוא פוגע פגיעה לא מידתית בעקרון השוויון . 10 בנושא נפסל גם הוא בידי בית המשפט העליון . סוגיה זו אינה הקביעה היחידה שהתנהל בעניינה "דיאלוג חוקתי" בין בית 11 וכך גם בעניין המשפט העליון לבין הכנסת . כך קרה גם בעניין לימודי הליבה, 12 הבטחת ההכנסה לאברכים . נראה אפוא כי אפשר לאפיין את המנגנון המשפטי הטיפולוגי ביחסים שבין מדינת ישראל לציבור החרדי . הסדר מסוים הנוגע לציבור החרדי מתפתח במשך השנים ללא רגולציה פורמלית או עם רגולציה חלקית בלבד ובדרך כלל ברמה נמוכה יחסית של היררכיה משפטית, כלומר ברשות המבצעת . עתירות המגיעות לבית המשפט מבקשות לאתגר את ההסדר . אתגור התופעה מחייב שימוש בכלים משפטיים מוכרים בדמוקרטיה הליברלית, כמו טענה לפגיעה בזכויות אדם, הפרה 8 בג"ץ 01 / 24 רסלר נ' כנסת ישראל, פ''ד נו ( 2 ) 699 ( 2002 ) . 9...
אל הספר