אורית קמיר 62 ויריבים זה לזה, מקובל להתייחס לקבוצה החרדית כמי שמחויבת לתפיסה שמרנית של האורתודוקסיה היהודית ולציות מלא להנהגה הרבנית . קבוצה זו אינה מאפיינת את עצמה כליברלית ואינה מחויבת לערכי השוויון והחירות . ערך הליבה שלה הוא לימוד תורה על ידי הגברים בישיבות . הרבנים ולומדי התורה נתפסים כאליטה החברתית, ושאר בני ובנות הקהילה נתפסים בעיקר, ודאי רשמית, כמאפשרי לימוד התורה על ידי הרבנים ובחורי הישיבות . האתוס החרדי הוא שהקבוצה החרדית היא "עגלה מלאה" במורשת ישראל, ואילו החברה הישראלית הכללית היא "עגלה ריקה" . על פי תפיסה זו, "העגלה המלאה" ראויה לקדימות ועדיפות על פני זו הריקה, בוודאי בכל הקשור למשאבים הנחוצים להמשך קיומה, שגשוגה וצמיחתה . למרות הרטוריקה המסורתית של הסתגרות ובדלנות, יש שההתנהגות החרדית, לבטח בעשורים האחרונים, נראית כמבטאת 2 רצון להנהיג ולהתוות את הדרך לציבור הישראלי כולו . שאלת היחסים בין החברה הישראלית הכללית לבין הקבוצה החרדית בתוכה מלווה את החיים היהודיים בארץ ישראל מראשית ההתיישבות הציונית . ככל שהקבוצה החרדית מתקרבת לחברה הכללית, משתלבת בה ומשתתפת איתה באופן פעיל בחק...
אל הספר