שער ג : מהלשה למעשה | 149 גינת החורף יחד עם ההכנות לחג האסיף יש להתחיל בעבודת הגינה . עכשיו, כשעלה בידינו לגלות במקומות רבים שהיו חרבים עד כה מקורות מים חיים, וכשגן הירקות כולו מושקה, נוצרה האפשרות להקדים גידולי גינה בלי לחכות למטר השמיים, לגשם היורה, שלעיתים הוא מאחר לבוא . בפגישה זו של חג האסיף עם התחלת העבודה בגינה יש מעין רמז לחזונו של הנביא עמוס : ״הנה ימים באים [ . . . ] וניגש חורש בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ ענבים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע" . תחילת שנת העבודה החינוכית שהחלה בחודש אלול היא גם תחילת העונה בגינת החורף, ומן הראוי שהעבודה תתחיל בה עוד לפני חג האסיף, כדרך שנוהגים החקלאים לעשות . הגינה, אין פירושה גינת ירקות ופרחים בלבד, אלא גם מקום לחלקת חיטה ושעורה כדי להניח בזה יסוד לנושא ״הלחם״ . צריך שהילד יכיר משחר ילדותו את מוצאו של הלחם, שהוא עיקר מזונו . חלקת האדמה שיזרעוה מייד לאחר החג בחיטה ושעורה וישקוה יפה, תבשיל את השעורה לחג הפסח ותיתן את האפשרות להחיות את המנהג העתיק של הבאת עומר השעורה בפסח . עומר החיטה עם לחם ביכורים יובאו מנחה לחג הביכורים . מובן שאין להסתפק בהסתכלות בערוגה שבגינה,...
אל הספר