80 לאחרונה לשגריר צרפת בשווייץ, הוא אומר : “סביר להניח שסופר שוויצרי לעולם לא היה מגיע למעמד הזה . לנו השוויצרים חסרים חוש המידה וחוש המסורת . אנחנו מצטיינים בתסביכי נחיתות, וזה גורם לנו להיות בוטים וחצופים, או לחלופין צנועים מדי . שני הקצוות האלה לא מתאימים לקריירה דיפלומטית . “ מלבד זה, הוא טוען שהחיים הציבוריים מזיקים לאמן . הם מדרדרים אותו לשטחיות ולפשרנות . ניטשה מצטייר בעיניו כדמות זדונית, אדם תאב ניצחון ושאפתן עד אין קץ : “הוא ניחן בכוח המשיכה האופייני לגאונות . אבל הוא התחיל מוקדם מאוד לחזר אחרי השטן, כלומר אחרי עלובי החיים, כי הוא עצמו הרגיש עלוב . הוא לא קיבל את השראתו מהשמש כמו זרתוסטרה . עלבון הנחיתות של מעמדו הביא אותו לידי שחצנות ומרדנות . תפיסת ‘מוסר האדונים‘ שדגל בה היא ללא ספק פסגת העלבון למין הנשי : נקמתו המרושעת של אדם חשוך אהבה . “ רוברט סבור שהעיר בָּזל תרמה לעיצוב אישיותו של ניטשה, ומוסיף : “אגב, כשגרתי בבָּזל בגיל שמונה-עשרה 12 ועבדתי כפקיד זוטר בבנק, הזמין אותי פעם אחי אוֹסקר ללוּצרן . אתה יודע מה נשאר לי כזיכרון החי ביותר מהביקור הזה ? הצבע של הרפרפת שהגישו לנו...
אל הספר