31 בטבעיות בגוף השני הלא-פורמלי du . אני שם לב לפיו, הוא מזכיר לי פה של דג שנאבק על חייו בשעה שהחכה שולה אותו מהמים . פה קטן, עגלגל, אדום מאוד ולעיתים קרובות פעור, שפה תחתונה מעט נפוחה . אף סולד במקצת . מול בית המרחצאות “יאקוֹבּסבָּאד“ ניצב מבנה בסגנון בארוק שמזכיר מנזר, מן הסתם בית אבות . אני : “אולי נציץ פנימה ? “ — רוברט : “כל המקומות האלה הרבה יותר יפים מבחוץ . לא כדאי לגלות את כל הסודות הכמוסים . זו דעתי מאז ומעולם . כמה יפה שבחיינו יש דברים רבים כל-כך שנשארים בגדר תעלומה, כאילו הם מוסתרים מאחורי קירות מכוסים קיסוס ! יש בכך קסם בל יתואר, אבל הוא הולך ומתפוגג . בימינו כל דבר נחשק ונכבש בכוחנות . “ תוך כדי שיחה על נושאים מגוונים אנחנו צועדים לכיוון אַפֶּנצֶל . בהגיענו אל העיירה אנחנו מפנקים את עצמנו בפונדק “דִי קְרוֹנֶה“ ( “הכתר“ ) בכוס בירה ובמאפים ממולאים באגוזים . אבל רוברט לא מעוניין להתעכב שם, ולכן אנחנו יוצאים לדרך לכיוון גָאִיס, בקצב מואץ . שם אנחנו נכנסים לעוד “קְרוֹנֶה“ ומתענגים על התפריט העשיר המלווה בבקבוק בוֹז‘וֹלֶה . לאחר מכן עוד ביקור בקונדיטוריה, וחזרה ברגל דרך בּוּלֶ...
אל הספר