18 בהשתאות ביופייה של פסגת גבעה, במבנה האיתן של אכסניה, בשמי התכלת של עונת הפסחא, בשלווה של פיסת נוף מבודדת, בגווניה הירוקים-חומים של קרחת יער . הוא מרבה להתעטש ומסביר שנדבק לפני שבוע מחולה שפעת . דֵגֶרסהַיים, כפר ציורי . עולים על גבעה לכיוון ליכטֶנשטַייג, מגיעים אל העיירה בתום צעידה של ארבע שעות . ארוחת צהריים עשירה במסעדה ליד הכיכר המרכזית ; לאחר מכן נכנסים לקונדיטוריה ויוצאים ממנה כל אחד עם שקית עוגיות “בִּיבֶּרלִי“ . חזרה להֵריזָאוּ ברכבת . כוס בירה במזנון תחנת הרכבת, ואחריה כוסית יין נֵשָטֶל מבעבע בפונדק “אַיידגֶנוֹסישֶס קרוֹיץ“ ( “צלב הקונפדרציה“ ) . רוברט מדושן עונג . הוא מהלל את היום המקסים ועתיר ההנאות וכבר מתכנן את המפגש הבא שלנו . טיול לוִיל נראה לו כרעיון טוב . בתחנת הרכבת אני מברך אותו סוף-סוף ליום הולדתו . הוא לוחץ את ידי בהתלהבות, רץ בעקבות הרכבת שלי, ואני רואה אותו מנופף בידו עד שהוא נעלם מאחורי עיקול . קטעים מתוך השיחות : בברלין עבר רוברט קורס בן חודש ימים בבית ספר למשרתים . הוא מתאר את הפדנטיות האנינה של משרתים רבים . משרתו האישי של רוזן קיבל אותו לעבודה בשלזיה העילית...
אל הספר