8 ביקש לרכוס את הכפתור העליון בווסט של רוברט, הוא התנגד לכך : “לא, הוא יישאר פתוח ! “ הוא דיבר בניב הגרמני המלודי של אזור בֶּרן, השגור בפיו עוד מתקופת נעוריו בבִּיל . לאחר פרידה חפוזה למדי מהרופא יצאנו לדרך לכיוון תחנת הרכבת של הֵרִיזָאוּ ומשם המשכנו לסַנט גאלֶן . מזג האוויר היה קיצי וחם . מתפללים רבים ששבו מהכנסייה צעדו לקראתנו ובירכו אותנו לשלום 1 אחותו של רוברט, הזהירה אותי שאחיה חשדן באדיבות . לִיזָה, ביותר . מה עליי לעשות ? שתקתי . הוא שתק . השתיקה הייתה הגשר הצר שעליו נפגשנו . בראשים לוהטים שוטטנו באזור, בתוך נוף של גבעות, של שדות מרעה, של יערות נטולי שדים . רוברט נעצר מפעם לפעם להצית לו סיגריית “מרילנד“, לקרב אותה אל אפו ולרחרח אותה . ארוחת צהריים במסעדת “לוֹכליבָּאד“ . הפשרה הדרגתית סביב בקבוק יין בֶּרנֶק ארגמני וכוס בירה . רוברט מספר שבסוף המאה הקודמת עבד בציריך, בבנק שווייצרישֶׁה קרדיט-אַנשטַלט וכן בבנק הקנטונלי . אומנם חודשים אחדים בלבד, כדי שיתאפשר לו לחזור לכתיבה . אי-אפשר לשרת שני אדונים בו-זמנית . באותה 2 שראה תקופה כתב את ספרו הראשון “החיבורים של פְריץ קוֹכֶר“, אור ב- 1...
אל הספר