151 אליי אבל לא ניגש . הוא אפילו לא ראה את הפנים שלי, רק את הצללית . ונדמָה לו שהוא שמע קול : "זאת אשתך לעתיד . " את זה הוא גילה לי אחר- כך . . . ( מחייכת . ) אולי המציא ? הוא חולמני . אבל הנס תמיד היה אִתנו ואִתו צעדתי בעולם . אני הייתי אדם שמח, שמח עד טירוף, נטולת מעצורים - כזאת הייתי . אהבתי את בעלי ואהבתי לפלרטט עם גברים אחרים . זה כמו משחק : את הולכת וגברים מסתכלים עלייך ואת נהנית מזה שהם מסתכלים, אפילו במבט קצת מאוהב . "איך כל הטוב הזה מגיע לי ? " הייתי מפזמת יחד עם הזמרת האהובה עליי מאיה קְרִיסְטַלִינְסְקְיָה . חייתי את החיים בדהרה ועכשיו, לפעמים, אני מצטערת שלא הצלחתי לזכור הכול, לשמחה ההיא כבר לא אוכל לחזור . כדי לאהוב צריך הרבה כוח והיום אני שונה . נהייתי אישה רגילה . ( שותקת . ) לפעמים מתחשק לי . . . אבל לרוב לא נעים לי להיזכר במי שהייתי . איגוריוק בן שלוש או ארבע . . . אני מקלחת אותו : "אימא, אני אוהב אותך כמו את הנסיכה מאגדוד . " הוא שיבש מילים . . . ( מחייכת . ) זה נותן כוח לחיות, עכשיו אני חיה הודות לזיכרונות . לחסד הזיכרונות . . . מלקטת פירורים . . . אני מורה בבית ספר, ...
אל הספר