290 שחט הצעיר כבש, תפר מעורו כובע גדול וחבש את הכובע לראשו, כך שנראה ראשו קירח, והכובע הסתיר את שְׂער הזהב שעל ראשו . אחר כך נפרד מהע'ול ויצא לדרכו . הלך הצעיר בדרך עד שהגיע לארמון המלך, שבו טרחו כל אנשי החצר על הכנת משתה גדול . ולאותו המלך היו שלוש בנות שהוא רצה לחתן . ובאותה ארץ היה נהוג שהצעירים עוברים תחת חלונה של הנערה בת החיתון, וכאשר היא בוחרת מתוכם חתן, היא משליכה לעברו תפוח . הצעיר שנפגע מהתפוח הוא זה שנושא אותה . ניגש הצעיר אל אנשי החצר ושאל אותם אם הם זקוקים לעובד . הזמינו אותו לעבוד אצלם כגנן והדביקו לו את הכינוי "הקירח מן הבוסתן" . היה הצעיר עובד בבוסתן כל היום, ובערב היה מסיר את כובעו ונח . ערב אחד עמדה בתו הקטנה של המלך בחלונה והביטה החוצה אל הגן . ראתה את שְׂער הזהב של הצעיר נוצץ באור הירח, והחלה לעקוב אחריו, ובלבה החליטה שביום המשתה תשליך את התפוח שבידה על הבחור הצעיר הזה . והנה בא יום המשתה, ושלוש בנות המלך עמדו בחלונות חדריהן, וצעירי הממלכה חלפו לפניהן בזה אחר זה, וכל אחת מהן בחרה לעצמה את הצעיר שבו רצתה . כאשר עבר הקירח מן הבוסתן תחת חלונה של האחות הקטנה, היא השליכה...
אל הספר