257 רץ השייח' אבראהים אל הבאר, והילדים רצו בעקבותיו . מצא את הכד השבור לצד הבאר, ואחר כך הסתכל לתוכה וראה את דמותו משתקפת במים . שאל השייח' את בבואתו בשחצנות : "מדוע שברת את הכד של הילד ? " עלתה מהבאר התשובה : "מדוע שברת את הכד של הילד ? " כעס השייח' וצרח : "האם אתה לועג לי ? " חזרה אותה תשובה : "האם אתה לועג לי ? " איים השייח' בזעם : "היזהר, אני יורד אליך . " קשר השייח' אבראהים חבל סביב מותניו והורה לילדים : "הורידו אותי . " הורידו אותו הילדים בעודו צורח : "חצוף ! גס רוח ! טיפש ! " במחצית הדרך הפסיק השייח' אבראהים לצרוח והתעטש בקול . עלה קול העיטוש והדהד מחוץ לבאר . שמעו אותו הילדים, הרפו מהחבל ומחאו כפיים, בדיוק כפי שהשייח' לימד אותם לעשות בכל פעם שהוא מתעטש . דקלמו הילדים למקצב הכפיים : "רַחְמַת אללה עליך, רַחְמַת אללה עליך . " צנח השייח' אל קרקעית הבאר . לאחר שנפל, התאושש וקם, והחל לחפש אחר השייח' הנקלה . הוא הסתובב, התפתל, חבט במים והשפריץ סביב, אבל לא מצא שם אף אחד . צרח השייח' אבראהים : "ילדים, משכו אותי החוצה . " משכו הילדים בחבל והעלו אותו, והוא יצא רטוב מכף רגל ועד ראש . שאלו...
אל הספר