241 החלה הזקנה להיאנח ולבכות : "אני רוצה את מה שאמר לי הקבצן . " שאלה האישה : "מה אמר הקבצן ? " לא ענתה הזקנה, ורק המשיכה לבכות ולצעוק : "אני רוצה את מה שאמר לי הקבצן . " כך היא המשיכה להיאנח וליילל עד רדת הערב . וכשבערב חזר בנה וראה אותה מייללת, הוא שאל את אשתו : "מה קרה לה ? " סיפרה לו האישה שאמו ממלמלת דבר-מה לא ברור, וסיפרה לו על הקבצן ועל כיכר הלחם . קרב הבן אל אמו ושאל אותה מה קרה . ענתה הזקנה : "אני רוצה את מה שאמר לי הקבצן . " שאל הבן : "ומה הוא אמר לך ? " אמרה שוב הזקנה : "אני רוצה את מה שאמר לי הקבצן . " עמד האיש אובד עצות, ולבסוף אמר לאשתו שהדבר היחיד שנותר לעשות הוא להמתין לקבצן, וכשיבוא שוב לשאול אותה מה הוא אמר לה . במשך שלושה ימים לא נמצא פתרון לחידה, אך ביום השלישי שוב עבר הקבצן על פני הבית ואמר לאיש : "שאלוהים יעזור לך, תן לי כיכר לחם . " ענה האיש : "מה אמרת לאמי על הנדנדה ? " אמר : "שהיא לא צריכה נדנדה, אלא חתן . " נתן האיש לקבצן כיכר לחם, הלך לאשתו ואמר לה : "הזקנה רוצה חתן . " אחר כך ניגש לאמו וניסה לגרום לה לוותר על הרעיון . אמר לה : "יא אימא, את כבר באה בימים . לא...
אל הספר