הַצַּבָּה

200 אז תפסה האישה את הלאפה בשלישית וקרבה אל בנה . נשאה עיניה למרום, אך שום דבר לא נגלה לה . הביטה סביב, אך לא ראתה אף אחד . מיהרה וניגבה את אחורי בנה בלאפה שהחזיקה בידה . בן-רגע נפלה עליה קללה מרה כלענה : הצאג' התהפך ונחת על גבה, והיא השתטחה אפיים ארצה, ובן-רגע, הפלא ופלא, הפכה האישה לצבה, והצאג' בכובדו ובחומו דבק כשריון אל גבה . ומאז ועד היום מדדה אותה צבּת אישה באיטיות, כשהשריון הכבד על גבה . ובכל פעם שהיא נזכרת במעשה שעשתה בלאפה, היא מרכינה את ראשה ומחביאה אותו בשריונה מרוב בושה . ואם תתבוננו בה היטב, תוכלו לראות את הכוויות שעל גבה ועל בטנה . מערבית : לואי ותד ; עריכת תרגום : קליר אורן ותמי ישראלי הַצַּבָּה  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

פרדס הוצאה לאור בע"מ