156 רן אור-נר במחנה מיידנק בפולין הזדמן לי לעמוד ליד קבוצה של בני נוער ישראלים שעצרה ליד "הבית הלבן" הנמצא בסמוך לכניסה הראשית של המחנה . המדריכה הסבירה שהמבנה שימש כבית מגורים עבור מפקד המחנה קרל אוטו קוך ואשתו אילזה קוך . האישה הייתה סדיסטית ואכזרית ביותר, היא נהגה לבחור אסירים בעלי קעקועים ולהורות על המתתם ופשיטת עורם לצורכי ייצור אהילים ופריטים 272 שונים, לשימושה הפרטי . את הנרטיב על אילזה הכרתי, אבל הפעם שאלתי את עצמי : מדוע הפך סיפורה למקרה כה מוכר ביחס לכלל הנשים הגרמניות, שהן כמחצית מהעם הגרמני שלקחו חלק פעיל בתהליך בנייתו ועיצובו של הרייך החדש, ובכלל זה מילאו תפקידים של מפקחות במחנות הריכוז והמוות ? במהלך המחקר התברר לי שסיפורה של אילזה קוך חורג מעבר 272 . סיפורה של אילזה קוך והשימוש שעשתה בעור אדם נוכח בחלק ממסעות בני-נוער ואנשי צבא לפולין עד עצם היום הזה . באופן מוטעה הוא מסופר על ידי מדריכים בדרך כלל במחנה מיידנק בפולין שקרל קוך פיקד עליו . דוגמה לחוברת המחזקת את הנרטיב שלפיו קוך נהגה להרוג אסירים ולעשות שימוש בעורם נמצאת בחוברת שיצאה לאור על ידי המכון ללימודי השואה על שם ח...
אל הספר