העתירה לבית המשפט העליון: "מודעת נשים בעיתוננו — כמו ברוך מרזל למוסלמים"

198 נשות המחאה מנוגדת ל"אני מאמין" של העיתון ולכן אין באפשרותו לפרסמה . צו העשה שניתן מהווה כפייה שלא כדין על העיתון, באופן המהווה פגיעה חמורה באוטונומיה הדתית-תרבותית שלו ובקהל קוראיו מאזן הכוחות נוטה לטובת העיתון וקהל קוראיו, שכן הפגיעה כתוצאה מפרסום המודעה היא בלתי הפיכה . כמו כן, קיום צו עשה זמני שניתן יביא להפיכת הבקשה למתן רשות ערעור לתיאורטי ואקדמי לחלוטין . נוסף לכך נטען כי "מדובר בפרסומת יחידה שהמבקשת יכולה להתנער ממנה וכי האינטרס הזניח של המבקשת אינו גובר על הצורך של המשיבה בסעד אפקטיבי של הבאת קיומה של דבר הרשימה לידי הציבור הרלוונטי" . 90 השופט הנדל קיבל את הערעור, והפך בכך את החלטת בית המשפט המחוזי . החלטתו נומקה בעיקר בהתייחסות לפרוצדורה המשפטית . י ת ד נ א מ ן התעלם מהנסיבות הטכניות, ובתגובתו הדגיש הדגשה יתרה את זכות העיתון לשמור 91 על אופיו התרבותי, תוך התעלמות מעצם הטענה על הדרת נשים . החרפת המאבק של רות קוליאן בזירה המשפטית זכתה לגינוי נרחב בחברה החרדית, והבהירה את עוצמת הדה-לגיטימציה למעורבות בית המשפט בענייני החברה החרדית . כל מעורבות נתפסת כניסיון לשנות את היררכיית...  אל הספר