צמיחתה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות 127 הסתבר כי השינוי בכלל הרשויות בייצוג הנשים היה קטן מאוד . במגזר החרדי לא התחולל כל שינוי, המועמדים שנבחרו היו כולם גברים . החרדיות שהצהירו על כוונתן להתמודד כחברות מועצה נאלצו להסיר את מועמדותן בשל איומים, ומפלגת הנשים באלעד לא עברה את אחוז החסימה . במאבקן נקטו הנשים החרדיות בשלוש דרכי פעולה : חבירה של נשים חרדיות לרשימות לא חרדיות, הקמת מפלגת נשים עצמאית והערוץ המשפטי . במבחן התוצאה, אף אחת מהדרכים לא הצליחה לחולל שינוי . סוגיית הייצוג הפוליטי של הנשים לא קיבלה לגיטימציה בקרב ההנהגה החרדית ואף לא בקרב כלל החברה החרדית, ובכלל זה הנשים החרדיות . המערכת המשפטית לא חוללה שינוי והותירה את המצב על כנו . התקשורת החרדית הממסדית התעלמה מהנשים המתמודדות ( התעלמות שמשמעותה היעדר לגיטימציה לפעולתן ) , ואילו הסיקור בתקשורת החילונית היה מועט ולא הצליח לעורר דיון ציבורי ער, וממילא לא פנה לקהל היעד החרדי . הפייסבוק נותר הזירה העיקרית להבעת עמדה עצמאית . ועם זאת, חשיבותה הרבה של מערכת הבחירות טמונה בעצם ההצהרה הפומבית של הנשים החרדיות על כוונתן להתמודד, ובמק...
אל הספר